תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק), תש"ל-1969
תקנות נכי רדיפות הנאצים (סוגי הוצאות שרואים אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק), תש"ל-1969 1
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3ג ו-24 לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"תביעה", "טיפול בתביעה" ו"טיפול בתביעה בחוץ-לארץ" - כמשמעותם בחוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי"ז-1957 (להלן - חוק התביעות).
2. הוצאות בהשגת קיצבה או מענק
ההוצאות המפורטות להלן יראו אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק לענין החוק:
(1) שכר טרחה בעד טיפול בתביעה הן בישראל והן בחוץ-לארץ, להשגת קיצבה או מענק;
(2) דמי-נסיעה מישראל לחוץ-לארץ לשם השגת קיצבה או מענק ושיבה לישראל;
(3) הוצאות מחיה ומגורים בעת השהייה בחוץ-לארץ, לשם השגת קיצבה או מענק;
(4) הוצאות אחרות הקשורות בהשגת קיצבה או מענק.
3. הנסיעה והשהיה בחוץ לארץ לשם השגת קיצבה או מענק
(א) יראו נסיעה לחוץ-לארץ ושהייה בחוץ-לארץ כנסיעה או שהייה לשם השגת קיצבה או מענק אם הנסיעה לחוץ-לארץ והשהייה בחוץ-לארץ היו לאחת המטרות המפורטות להלן:
(1) להיבחן בפני רשויות אותה מדינה בחוץ-לארץ בשפת אותה מדינה, כשידיעת השפה האמורה מהווה תנאי לזכאותו של הנכה לקיצבה או למענק;
(2) להיבדק בבדיקה רפואית כדי לקבוע זכאותו של הנכה לקיצבה או למענק או לקביעת שיעורם;
(3) למסור עדות בפני בית-משפט באותה מדינה שדן בתביעתו של הנכה לקיצבה או למענק.
(ב) לא יראו כשהייה בחוץ-לארץ לשם השגת קיצבה או מענק אותה תקופה העולה על שלושים יום בכל שהייה ושהייה.
4. שיעור מקסימלי של שכר טרחה
(א) השיעור המקסימלי של שכר טרחה כאמור בפסקה (1) לתקנה 2 לאדם בישראל לא יעלה על השיעור המקסימלי שנקבע בחוק התביעות או בתקנות שהותקנו על פיו.
(ב) נעשה הטיפול בתביעה כאמור שלא על ידי אדם בישראל, לא יעלה השיעור המקסימלי של שכר טרחה כאמור בפסקה (1) לתקנה 2 על השיעור המקסימלי שנקבע בסעיף 10(ב) לחוק התביעות, אלא שבכל מקום באותו סעיף בו נאמר 15%, יראו כאילו נאמר 25%. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3ג ו-24 לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"תביעה", "טיפול בתביעה" ו"טיפול בתביעה בחוץ-לארץ" - כמשמעותם בחוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול), תשי"ז-1957 (להלן - חוק התביעות).
2. הוצאות בהשגת קיצבה או מענק
ההוצאות המפורטות להלן יראו אותן כהוצאות בהשגת קיצבה או מענק לענין החוק:
(1) שכר טרחה בעד טיפול בתביעה הן בישראל והן בחוץ-לארץ, להשגת קיצבה או מענק;
(2) דמי-נסיעה מישראל לחוץ-לארץ לשם השגת קיצבה או מענק ושיבה לישראל;
(3) הוצאות מחיה ומגורים בעת השהייה בחוץ-לארץ, לשם השגת קיצבה או מענק;
(4) הוצאות אחרות הקשורות בהשגת קיצבה או מענק.
3. הנסיעה והשהיה בחוץ לארץ לשם השגת קיצבה או מענק
(א) יראו נסיעה לחוץ-לארץ ושהייה בחוץ-לארץ כנסיעה או שהייה לשם השגת קיצבה או מענק אם הנסיעה לחוץ-לארץ והשהייה בחוץ-לארץ היו לאחת המטרות המפורטות להלן:
(1) להיבחן בפני רשויות אותה מדינה בחוץ-לארץ בשפת אותה מדינה, כשידיעת השפה האמורה מהווה תנאי לזכאותו של הנכה לקיצבה או למענק;
(2) להיבדק בבדיקה רפואית כדי לקבוע זכאותו של הנכה לקיצבה או למענק או לקביעת שיעורם;
(3) למסור עדות בפני בית-משפט באותה מדינה שדן בתביעתו של הנכה לקיצבה או למענק.
(ב) לא יראו כשהייה בחוץ-לארץ לשם השגת קיצבה או מענק אותה תקופה העולה על שלושים יום בכל שהייה ושהייה.
4. שיעור מקסימלי של שכר טרחה
(א) השיעור המקסימלי של שכר טרחה כאמור בפסקה (1) לתקנה 2 לאדם בישראל לא יעלה על השיעור המקסימלי שנקבע בחוק התביעות או בתקנות שהותקנו על פיו.
(ב) נעשה הטיפול בתביעה כאמור שלא על ידי אדם בישראל, לא יעלה השיעור המקסימלי של שכר טרחה כאמור בפסקה (1) לתקנה 2 על השיעור המקסימלי שנקבע בסעיף 10(ב) לחוק התביעות, אלא שבכל מקום באותו סעיף בו נאמר 15%, יראו כאילו נאמר 25%. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>